חזרנו מסיני ...

חזרנו, אשתי, אני ושני הבנים מחופשה נהדרת ומעניינת מאד בסיני. אחרי נסיעה של יותר מ-6 שעות מהצפון (שאז עדיין לא נרגע) הגענו למעבר הגבול שהתאפיין במספר קטן של ישראלים העוברים לסיני. הפקידה הנחמדה בממסי ציינה שאנחנו המשפחה הראשונה שהיא רואה מזה כשבוע ובאופן כללי יש מספר קטן של יהודים העוברים את הגבול. המשכנו לצד המצרי, שם קיבלו אותנו בסבר פנים יפות ואפילו בהתלהבות. הפרוצדורה של מעבר עם הרכב היה מהיר וחלק. אתנו עברו מספר מכוניות של ערבים ישראלים שעברו לסיני ולקהיר עם מכוניותיהם. גם במחסומי הדרכים שלאחר מכן ההרגשה שלנו היתה שיש מאמץ לשמור עלינו וגם לרצות אותנו. מה שהדהים אותנו היה תנופת הבנייה (המקסימה בעיני) של כל בתי המלון לאורך החוף, למרות נוכחות דלילה מאד של תיירים בכלל.

הגענו לאקווה-סאן והמקום נראה די נטוש ולא מטופל - נראה שהם קצת הרימו ידיים אחרי תקופה ארוכה של נוכחות ישראלית דלילה אך יש לציין שהם היו לבביים מאד. טיילנו קצת צפונה ופגשנו מציאות שונה בחוף אלכסנדריה ובחוף דיאנה - הכל נקי ומסודר כאילו הם אמורים עוד רגע לקבל אורחים. איהאב, הבעלים של חוף דיאנה ניחן בחוש הומור ובאופטימיות גדולה המדרבן אותו להחזיק בצוות גדול. ישבנו, אני ובני בן ה- 10, אצלו בלילה שם הם ניגנו בסמסומיה ובאורגן (עם אבו שמס הנגן הגדול) - הערב היה קסום ומזג האוויר שיתף פעולה בצורת בריזה ימית קרירה.

למחרת עברנו למעגנה לחוף קליאופטרה וביקרנו גם ב- freedom אצל סעיד וסאלח (סאלח נגן עוד מעולה) גם הם לא מוותרים ושידרו אופטימיות למרות נוכחות דלילה. ביקרנו גם בנואיבה, שם עברה הפעילות מחוף טראבין לעיר עצמה, אך גם שם הנוכחות של תיירים מאד נמוכה והם מתבססים בעיקר על תיירות פנים. קפצנו גם לראס-א-שטיין שם הייתה נוכחות מאסיבית של אנשי משטרה בכניסה והחוף נקי ומסודר ויחסית לחופים האחרים מלא (שתי משפחות עם ילדים וכמה חברה צעירים). גם כאן שידרו כל יושבי המקום אופטימיות ורצון כנה לשקט בצפון. כולם, ללא יוצא מן הכלל ציינו את סידורי הבטחון הקפדניים ואת נחת זרועם של המשטרה והצבא כלפי כל חריגה מנהלי הבטחון שהם הקנו אחרי הפיגועים האחרונים. יאסר, בעל החוף bawadi ציין שעבור המשטרה המקומית התיירים הם מעל לכל ולכן יעשו כל מאמץ לעשות את שהותנו לבטוחה. דרך אגב, מאד מומלץ לראות את המקום של יאסר בשל גישתו האקולוגית (חלק ממכשירי החשמל אצלו מופעלים באמצעות אנרגיה סולארית) שמשתלבת עם תפיסת עולם אופטימית. יאסר הוא גם איש-שיחה מדהים ואוהב אדם (בני בן ה-6 הכתיר אותו ממש לפני צאתנו כהחבר הכי טוב שלו בסיני).

אז אלו חוויות ממש על קצה המזלג מביקור מעניין בתקופה קשה, מקווה שכולנו נהיה אופטימיים כמו האנשים שפגשנו בסיני.

שאו ברכה.

עופר כהן.